חדשות
דצמבר, 2015
"אותות" | הגלריה העירונית לאמנות, רחובות
יולי, 2015
"מחווה לים האדום" | מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
אוקטובר, 2014
"מה עשית בקיץ האחרון" | בית הנסן, ירושלים
ספטמבר, 2014
"זוגות" | מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
אפריל, 2013
"חיילים של החיים" | הספריה ומרכז ההנצחה קרית טבעון
יולי, 2010
בית האמנים ע"ש זריצקי, ת"א
התערוכה "אותות" בגלריה העירונית לאמנות רחובות
תערוכה קבוצתית – מיצב, ציור ורישום
בתערוכה 'אותות' נחשף הצופה למקבץ עבודות בשפת סימנים שאינה מוכרת. זו שפה חזותית, ואף על פי שהיא נטולת דקדוק פנימי היא עדיין משקפת את השאיפה לקשר ולחברה. התמונה הכללית שנוצרה בחלק מהתערוכה מכילה אמצעים בלתי שגרתיים להצגת שאיפה זו. האמנים יוצרים סימנים ממקורות השראה מפתיעים ומשתמשים באמצעים מסקרנים כמו כתיבה במבער, ציור על נייר מילימטרי, סימנים שמאניים, ציור בדיו ועוד. הדיו עצמו מככב ברבות מן העבודות בתערוכה. הקליגרפיה היפנית, שלא כשפה אלא כסימנים, משמשת לאמנים רבים כמקור השראה. כל אלה נוצרים בתערוכה לשם יצירת תקשורת מסוג חדש. המשתתפים עברו תהליך עצמי שבו הם נעו משפה מוכרת בעלת קוד מובנה אל שפה חדשה ואישית ובצפנים שהקוד שלהם אינו חד-משמעי. האמנים פונים למקורות מגוונים – האש והחול, סימונים מתוך מפות גיאוגרפיות, שפות קיימות שאותן הם משבשים ושפות החרשים והעיוורים.
עבודותי שהוצגו בתערוכה: סבא משה לא דיבר
התערוכה "מחווה לים האדום" במוזיאון ינקו דאדא
120 שנה להולדתו של מרסל ינקו
בפרויקט מחווה לים האדום חיפשו האוצרים דרך לציין את יום הולדתו ה-120 של האמן מרסל ינקו בדרך שבה ניתן יהיה לקשור את יצירתו לעשייה העכשווית. הם בחרו לחלק לאמנים עכשוויים כמה עשרות גליונות של הדפסי אופסט מהעבודה הים האדום שנמצאו בעזבונו של האמן. ההנחיות היו כלליות ביותר: האמנים הוזמנו ליצור מתוך ובהשפעת העבודה. לא היתה הגבלה של גודל, טכניקה או שפה אמנותית. שני התנאים היחידים היו שהעבודה תעשה במיוחד לפרויקט ושניתן יהיה להצביע על מקור ההשפעה. כמעט כל העבודות שהוכנו נכללו בתערוכה הכוללת עבודת של 37 אמנים מתוכם 34 ישראליים ו-3 אורחים שיצרו את העבודה בחודשים האחרונים האחרונים בעת שהותם בעין הוד.
עבודותי שהוצגו בתערוכה: גלילור / הים האדום
התערוכה "זוגות" במוזיאון ינקו דאדא
4 זוגות אמנים, 4 אוצרות
מקבץ התערוכות החדש הוא סוג של ניסוי בחלל מוזיאלי המציג זה לצד זה שני אמנים ושתי אמניות שמעולם לא נפגשו, והוזמנו להציג במשותף. אלו אינן תערוכות זוגיות או מקבץ של תערוכות יחיד אלא מפגשים המבקשים לקשור בין שתי שפות שונות וליצור סוג של דיאלוג בין זוגות אמנים באמצעות התהליך האוצרותי, לאחר מחקר על המקור היצירתי של כל אחת מהן. ל"ניסוי" הוזמנו ארבע אוצרות, שלוש מהן מישראל ואוצרת אורחת מתורכיה.
בחלל הגלריה העליונה מפגישה האוצרת רינה גנוסוב את רעיה טרינקר ובות'ינה אבו- מלחם. שתיהן יוצרות עבודות במדיום הנחשב נשי מובהק – מלאכת הרקמה והתפירה: בות'ינה אבו-מלחם מציגה שתי שמלות רקומות מעשה ידיה תפורות מבד גולמי, שלו העניקה מראה בלוי ומוכתם. על השמלות היא רוקמת תכים של קווים ומשטחים, מצמידה סיכות ומחטים ומוסיפה פיסות בד רקומות שגזרה משמלה מסורתית, שהורישה לה סבתה. רעיה טרינקר מציגה "שמיכת יחיד" שאותה החלה ליצור שנה לאחר מות אמה. השמיכה מורכבת מעשרים ושמונה פאנלים שעליהם רקמה האמנית את דפי היומן, שכתבה האם בנעוריה בתל אביב בשנים 1934 עד 1937. האידיליה הנשית מתערערת כשמתברר שדפי היומן כוללים טקסטים חריפים המאזכרים את הפרעות בשנות ה-30 של המאה העשרים, בעוד שמלותיה של בות'ינה המעוצבות בצבעי הדגל הפלסטיני זועקות את כאב הכיבוש.
עבודותי שהוצגו בתערוכה: שמיכת יחיד
האירוע "מה עשית בקיץ האחרון" בבית הנסן
אמנים יוצרים בעקבות אירועי קיץ 2014
בקיץ האחרון, במהלך תקיפות צה"ל בעזה ("צוק איתן"), מתקפת הטילים על ישראל והאירועים האלימים בכל רחבי הארץ, בחרו אמנים ואנשי תרבות ישראלים להגיב למצב בדרכים שונות. כמה מהם הציעו להתגייס לעזרה, אחרים בחרו במחאה, שתיקה, תיעוד, הסתגרות או פעולה חדשה. הם חתמו על עצומות או דחו אותן, יצאו להפגנות או נשארו בבית, פעלו בקדחתנות או האפילו את מסכיהם.
ביום שני, 13.10.14, חול-המועד סוכות, נערך "ערב רב" אירוע שיוקדש לתגובות של יוצרות/ים ופעילי/ות תרבות לאירועים. הערב התקיים בסוכת בית הנסן בירושלים וכלל הצגת עבודות ופעולות, תגובות ושיחה עם היוצרים/ות. בין היצירות הוצגה עבודתה של רעיה טרינקר "חלומות פז, תינוק שלי".
עבודותי שהוצגו באירוע: חלומות פז, תינוק שלי