שמיכת יחיד
מתוך יומנה של טובה לב
12 לאוגוסט 1934
אתמול היינו בירושלים עם ארנולד ואמא. כשנסענו מתל אביב השעה היתה 9 בבוקר. נסענו אולי שעה אז התחיל לרדת גשם. פתאום בא אוטו במהירות. מסתובב כמה פעמים ונופל לתוך תעלה. אחר כך באה עוד מכונית, עצרנו אותה, הסתובב ובקושי הצליח לעצור. אחר כך באו אולי עשר מכוניות, אבל היו כבר הרבה ערבים עם דגלים אדומים והם עצרו את יתר המכוניות שהגיעו. היינו חייבים ללכת כחמש דקות, עברנו את התעלה המסוכנת ואז המשכנו בנסיעה באוטובוס שלנו שהגיע בינתיים. איש אחד היה לו שבר בזרוע ואשה ואיש אחרים יצאו מהמכונית ההרוסה ולא קרה להם שום דבר. סוף סוף המשכנו בנסיעה.
בנסיעה הגענו למקום היכן שעמדו המון מכוניות וכשהסתכלנו מקרוב ראינו שאוטובוס ערבי נפל לתוך תעלה אחרת, אוטובוס יהודי גם כמעט נפל לתוך התעלה, אילו לא היה נתקל בעץ, אחר כך המשכנו עוד כחצי שעה לאורך הפתולים ולבסוף הגענו לירושלים ללא סכנה נוספת. (מדובר בכביש "שבע אחיות" כביש צר מלא עקולים – היחיד לירושלים).
כשהגענו לירושלים הרגשנו כל כך חלשים מהמאמץ הזה, אז קדימה לכותל.
22 אוגוסט 1934
כשהיינו בדרכנו לכותל המערבי נתקלו בהרבה מאוד נשים זקנות, הן היו אולי בנות יותר ממאה שנה. אח"כ הלכנו לחומת המבצר וראינו הכל מבפנים. אח"כ אכלנו ארוחת צהרים ונסענו לתלפיות, זאת מושבה קטנה, משמה יכולנו לראות את האוניברסיטה ואת ים המוות. אחר כך שתינו תה ונסענו הביתה. בדרך חזרה ראינו איך שהוציאו את המכוניות.
מחר אחרי הצהרים אני נוסעת לבית-התקוה עד יום ראשון. מחר יום חמישי. נתתי להלגה מתנה קקטוס, בגלל זה היא תתן לי צמח אחר.