חלומות פז

אני עוברת בימים אלה על רשימת האתרים בעולם שמציעים ׳שהות אמן׳, עם דגש על אפשרויות במזרח הרחוק. תוך כדי שיטוט ברשת מצאתי עצמי נקרעת בין שתי מגמות בתוכי. האחת נטייה טבעית ליצור באופן שמגיב אל ארועים שמטלטלים את חיי/חיינו בארץ, לצד צורך עז להתרחק מ׳מוקד הקרינה׳ של ארועים כאלה. העבודה החדשה עליה אני שוקדת בימים אלה מבקשת בדיוק את זה. להרחיק ולהתרחק. האם אצליח? ימים יגידו.

בנתיים השתתפתי בארוע מרתק שהתקיים לפני שבוע בביה״ח למצורעים בירושלים, בית הנסן.

רק לאחר מכן עיכלתי את המשמעויות הרבות של ארוע זה, אליו הגעתי עם רצון לחשוף עבודה שעליה שקדתי בקיץ האחרון. הארוע התקיים בחסות המגזין ׳ערב רב׳ בו אני נוהגת לעיין מזה זמן. בימים  הבאים הבנתי כמה חומרי גלם משמעותיים נוספים היו בהתרחשות הזו.

החל ממגוון המדיות של האמנות, המיפגש עם יוצרים ואמנים מפינות שונות בחברה שלנו: דתיים / חילוניים / מרכז / פריפריה / צעירים / מבוגרים, ועוד. ובתוך ומעל לכל- העבודות שהוצגו דיברו מדם ליבם של האמנים.

חלפו כמה ימים עד שיכולתי לחזור ולנשום כרגיל.

יבורכו העושים במלאכה הזו.